"עידית רייכרט משרד עורכי דין" הוא משרד בוטיק המעניק ייעוץ, ליווי וייצוג בתחומי המשפט הפלילי, המנהלי והמשמעתי לאוכלוסייה נורמטיבית "המסתבכים המזדמנים" חשודים, נאשמים, קטינים ונפגעי עבירה. בראש המשרד עומדת עו"ד עידית רייכרט, שפרשה משורות הפרקליטות לאחר שנים ארוכות, לדרך עצמאית כבר בשנת 2012 ומאז התפתחה וצמחה להוביל את אחד ממשרדי הבוטיק הפליליים הנחשבים באזור הצפון. ניסיונה המקצועי של עידית משך למעלה מ-20 שנים כפרקליטה בעברה והמוניטין שלה כיום הם שמעניקים ללקוחותיה ערך עצום ושקט נפשי עד להשגת התוצאה המיוחלת.

מכתב שכתבתי ולא שלחתי...סיפור אמיתי מהחיים
====================================
או איך אני מסוגלת להגן על עבריין מין (כמעט)?

" שנה וחודשיים זה הזמן שלקחו לך מהחיים מהיום בו היא אמרה ש"נגעת בה" ועד ליום בו החליטה הפרקליטות שאין צל של ספק בקשר לחפות שלך. שלא עשית כלום!

ואתה – מורה בכיר ומוערך והשם שלך יקר מפז. כמה שנים השקעת כדי לבסס את המעמד שלך? את המוניטין המקצועי שלך?
כבר 30 שנים ויותר אתה מנהיג הוראה אחרת במקצוע השוחק הזה. רואה איך הדורות משתנים לך מול העיניים, זוכר את ההורים שלהם (מהם גם היו תלמידים שלך) והם מכירים אותך היטב. האהבה שלך לתלמידים ידועה, תמיד היית בצד שלהם, קודם כל.
ובקר אחד – אתה מוזמן לחקירה במשטרה, לא מספרים לך למה, רק מבקשים שתגיע. אתה בטוח שזו "שטות", עניין של מה בכך, אולי לתת פרטים על תלונה נושנה שלך נגד שוטר תנועה? אולי לתת עדות אופי על תלמיד שלך ששוב הסתבך בעישון ג'וינט? הרי אתה לא משפטן ובטח לא עורך דין פלילי ולכן לא דאגת. גם לא היתה לך סיבה. הבטחת לאשתך שאתה חוזר תוך שעה.

למזלך, לאשתך, (ל' נקרא לה) היתה "תחושת בטן" שמשהו לא הגיוני קורה כאן. (קוראים לזה אינטואיציה חדה). היא התקשרה אלי הרגעתי אותה ובשיחת הטלפון הקצרה ביקשתי ממנה דבר אחד: אם תהיה מספיק חכם ותתקשר אליה במקרה עוד לפני החקירה כשיציעו, שתאמר לך שיש לך עורכת דין פלילית. ושאתה חייב להתייעץ איתה לפני הכל וקודם כל. ואיזה מזל שהתקשרת.
הסתבר שאתה חשוד במעשים מגונים באחת התלמידות שלך. "איזה מזל שהתעקשת עלי" עוד תגיד לי יום אחד.

את שמה של הנערה לא זכרת אפילו לא את הפנים שלה. נשבעת לי שבחיים שלך לא ביצעת את מה שנטען. אבל איך תוכיח את זה? זו מילתה נגד מילתך.
השמיים נפלו עליך. תיכף כותרת בעיתון תהדהד: "מורה מוכר וידוע מבית ספר יוקרתי במרכז הארץ חשוד במעשים מגונים בתלמידתו", לצד תמונה שלך מאחת מסיבות הסיום בה אתה מחבק בנונשלנטיות קבוצת תלמידים והיא בתוכם. כתבה קצרה בת 300 מילים. כולם ידעו שמדובר בך, למרות הפיקסלים שניסו לטשטש את הפנים אבל לא את שאר הפרטים שכיוונו אליך. הכתבה תסתיים בהזמנת מתלוננות פוטנציאליות נוספות להגיע ולספר מה עשה בהן המורה הנערץ לפני שנים.

מאז, עברתם אתה ול' תקופה קשה. סביבכם כולם ראו שרזית, שאיבדת את שמחת החיים, את החשק לטייל, הפסקת את שחיית הבקר הקבועה. הרבה התרחקו, נרתעו ממך. סביבכם רק קומץ חברים ובני משפחה שידעו שאין מצב "שעשית דבר כזה" שקיוו שמדובר בתלונה הזויה והאמינו שהאמת תצא לאור.

אני בתוכי ידעתי שאין באמת דבר כזה "האמת תצא לאור". זה עניין של ראיות. מספיקות או לא מספיקות כדי להפוך לך את החיים (הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו). הסברתי לך שנילחם עד הסוף "יד ביד" כדי לטהר את השם שלך וכך השתדלתי לאורך הדרך.

לפני כמה ימים, ב"אמצע הקורונה" קיבלת את המכתב הזה בדואר. סיפרת לי שהלב שלך דפק בכזו מהירות שחשבת שהוא תיכף יתפוצץ. פחדת לפתוח. ידעת שמה שיהיה כתוב בו ישנה לך את החיים.
שנה וחודשיים של סיוט מתמשך מיום ליום, של עננה כבדה ושחורה שמעיבה. של פחד מכל טלפון, הסתיימו במכתב קצר ולאקוני. ובו שורה יבשה:

"התיק נסגר בפרקליטות מחוז ת"א פלילית".

שום כתבה בעיתון לא תיקנה את הפגיעה בך. לא החזירה לך את כבודך. גם לא התנצלות קטנה בשולי העיתון. כלום. כבוד שנרמס ונדרס לעד בדרך לאייטם הבא.
אבל אתה חזק וגם ל'. אתה תהיה בסדר. תחזור לטייל, לחייך, לחיות ולשחות, והנה תיכף פותחים לנו את הים..."

ואני? שמחה בכל פעם מחדש - כל כך אוהבת את המקצוע שלי ואת העבודה שלי. כי במשפט הפלילי אין באמת שחור ולבן. יש סיפור. וסיפור כזה הוא בדיוק התשובה לשאלה שאני נשאלת כמעט תמיד. -איך את מסוגלת להגן על עברייני מין? (כמעט).
... ראה עודראה פחות

מכתב  שכתבתי ולא שלחתי...סיפור אמיתי מהחיים
====================================
או איך אני מסוגלת להגן על עבריין מין (כמעט)?שנה וחודשיים זה הזמן שלקחו לך מהחיים מהיום בו היא אמרה שנגעת בה  ועד ליום בו החליטה הפרקליטות שאין צל של ספק בקשר לחפות שלך. שלא עשית כלום!ואתה – מורה בכיר ומוערך והשם שלך יקר מפז. כמה שנים השקעת כדי לבסס את המעמד שלך? את המוניטין המקצועי שלך?
כבר 30 שנים ויותר אתה מנהיג הוראה אחרת במקצוע השוחק הזה. רואה איך הדורות משתנים לך מול העיניים, זוכר את ההורים שלהם (מהם גם היו תלמידים שלך) והם מכירים אותך היטב. האהבה שלך לתלמידים ידועה, תמיד היית בצד שלהם, קודם כל.
ובקר אחד – אתה מוזמן לחקירה במשטרה, לא מספרים לך למה, רק מבקשים שתגיע. אתה בטוח שזו שטות, עניין של מה בכך, אולי לתת פרטים על תלונה נושנה שלך נגד שוטר תנועה? אולי לתת עדות אופי על תלמיד שלך ששוב הסתבך בעישון גוינט?  הרי אתה לא משפטן ובטח לא עורך דין פלילי ולכן לא דאגת. גם לא היתה לך סיבה. הבטחת לאשתך שאתה חוזר תוך שעה.למזלך, לאשתך, (ל נקרא לה) היתה תחושת בטן שמשהו לא הגיוני קורה כאן. (קוראים לזה אינטואיציה חדה). היא התקשרה אלי הרגעתי אותה ובשיחת הטלפון הקצרה ביקשתי ממנה דבר אחד: אם תהיה מספיק חכם ותתקשר אליה במקרה עוד לפני החקירה כשיציעו, שתאמר לך שיש לך עורכת דין פלילית. ושאתה חייב להתייעץ איתה לפני הכל וקודם כל. ואיזה מזל  שהתקשרת.
הסתבר שאתה חשוד במעשים מגונים באחת התלמידות שלך. איזה מזל שהתעקשת עלי עוד תגיד לי יום אחד.את שמה של הנערה לא זכרת אפילו לא את הפנים שלה. נשבעת לי שבחיים שלך  לא ביצעת את מה שנטען. אבל איך תוכיח את זה? זו מילתה נגד מילתך.
השמיים נפלו עליך. תיכף כותרת בעיתון תהדהד: מורה מוכר וידוע מבית ספר יוקרתי במרכז הארץ חשוד במעשים מגונים בתלמידתו, לצד תמונה שלך מאחת מסיבות הסיום בה אתה מחבק בנונשלנטיות קבוצת תלמידים והיא בתוכם. כתבה קצרה בת 300 מילים. כולם ידעו שמדובר בך, למרות הפיקסלים שניסו לטשטש את הפנים אבל לא את שאר הפרטים שכיוונו אליך. הכתבה תסתיים בהזמנת מתלוננות פוטנציאליות נוספות להגיע ולספר מה עשה בהן המורה הנערץ לפני שנים.מאז, עברתם אתה ול תקופה קשה. סביבכם כולם ראו שרזית, שאיבדת את שמחת החיים, את החשק לטייל, הפסקת את שחיית הבקר הקבועה. הרבה התרחקו, נרתעו ממך. סביבכם רק קומץ חברים ובני משפחה שידעו שאין מצב שעשית דבר כזה  שקיוו שמדובר בתלונה הזויה והאמינו שהאמת תצא לאור.אני  בתוכי ידעתי שאין באמת דבר כזה האמת תצא לאור. זה עניין של ראיות. מספיקות או לא מספיקות כדי להפוך לך את החיים (הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו). הסברתי לך שנילחם עד הסוף יד ביד כדי לטהר את השם שלך וכך השתדלתי לאורך הדרך.לפני כמה ימים, באמצע הקורונה קיבלת את המכתב הזה בדואר. סיפרת לי שהלב שלך דפק בכזו מהירות שחשבת שהוא תיכף יתפוצץ. פחדת לפתוח. ידעת שמה שיהיה כתוב בו ישנה לך את החיים.
שנה וחודשיים של סיוט מתמשך מיום ליום, של עננה כבדה ושחורה שמעיבה. של פחד מכל טלפון, הסתיימו במכתב קצר ולאקוני. ובו שורה יבשה:התיק נסגר בפרקליטות מחוז תא פלילית.שום כתבה בעיתון לא תיקנה את הפגיעה בך. לא החזירה לך את כבודך. גם לא התנצלות קטנה בשולי העיתון. כלום. כבוד שנרמס ונדרס לעד בדרך לאייטם הבא.
אבל אתה חזק וגם ל. אתה תהיה בסדר. תחזור לטייל, לחייך, לחיות ולשחות, והנה תיכף פותחים לנו את הים...ואני? שמחה בכל פעם מחדש  - כל כך אוהבת את המקצוע שלי ואת העבודה שלי. כי במשפט הפלילי אין באמת שחור ולבן. יש סיפור. וסיפור כזה הוא בדיוק התשובה לשאלה שאני נשאלת כמעט תמיד. -איך את מסוגלת להגן על עברייני מין? (כמעט).

 

הגב בפייסבוק

תודה רבה אורנה

אלופה. תשלחי ברור שהןא יעריך. אין טוב משם טוב!!@ואת עוזרת לשמור עליו

כל הכבוד לך עידית, לא קלה עבודתך אך ניכר שאת נחושה ונאמנה לאמת ומשקיעה הרבה חשיבה ומאמץ להוציא אותה לאור. יישר כוח, היצלת אדם חף מפשע השאלה איך ניתן לטהר את שמו ולהפיץ צידקתו ברבים?

כל הכבוד לך וחזרה לחיים רגועים עבורו ועבור משפחתו.

רק את!!!!!!!

ואווו זה הפחד הכי גדול שלי מבחינה מקצועית ואישית. איזה נורא. כל הכבוד!!!

כל כך מדויק! אנשים ממהרים לשפוט מבלי להכיר את הסיפור. לצערנו, אף זיכוי לא יכול להשיב את הגלגל לאחור. אלו נזקים שלא ניתנים לתיקון. תמיד יהיו את אלו שימשיכו לפקפק. לפחות קיבל את ההגנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו.

אלופה עידית! זו זוית שטוב שאת מאירה לגבי הכותרות על הטרדות מיניות

עידית אין עלייך !!!! אחת ומיוחדת. כמה רגש כמה הבנה 😍

גם אני שאלתי איך אפשר להגן על עברייני מין .....אבל כעת אני מבינה כמה חשוב להגן על אדם שהדביקו עליו סיפור ועולמו נחרב ע